טיפולים והתאמת מדרסים : חולון, יהושע רבינוביץ 58.
הקיבה העוברית מתפתחת החל מהשבוע הרביעי להריון, כאשר המעי הדק מתרחב, ומסתובב שמאלה, כך שהדופן השמאלית של המעי הדק הופכת לדופן הקדמית, ואילו הימנית הופכת לדופן אחורית.
הקיבה היא איבר אגסי, המונח מתחת לסרעפת משמאל, הקיבה לוקחת חלק משמעותי בפרוק המזון אך מרבית ספיגת המזון מבוצעת במעיים. בזמן צריכת חלבונים מופרש הורמון גסטרין ( מתאי G)לחלל הקיבה אשר גורם להפרשת חומציות ופפסינוגן לחלל הקיבה, החומציות מאפשרת חיטוי של המזון בעוד האנזים פפסינוגן, תחת סביבה חומצית מפרק את שרשראות החלבונים.
הממדים של הקיבה
Length = 25 cm
Width = 12 cm
Depth = 8 cm
מעצבבת סימפטטית על ידי: t5-9 celiac gangalia
פרה-סימפטטית על ידי הווגוס - vagus nerve
הקיבה מורכבת מ 4 שכבות:
1. Serous : רקמת חיבור מבריקה בדומה לפריטנאום העוטפת מבחוץ תוחמת את הקיבה.
2. שכבה שרירית: המורכבת משלוש שכבות
שכבה שטחית (longitudinal fibers) - שרירים אורכיים
שכבה אמצעית (circular fibers)- שרירים רוחביים
שכבה עמוקה (oblique fibers)- שרירים אלכסוניים.
3. Submucosa המכוסה בעצבים וכלי דם.
4. Mucosa
דופן הקיבה בנויה מרירית המכילה כמה סוגי תאים:
התאים הפריאטליים: (Parietal cells) אלו הם תאים המפרישים חומצה מלחית בקיבה כמו כן מפרישים IF ( פקטור פנימי) המאפשר קליטת וויטמין B12 במעי.
תאי צ'יף (Chief cells) המפרישים פפסינוגן, אנזים שתחת תנאי חומציות ( PH2-3) מפרק את שרשראות החלבונים.
תאי גביע (Goblet cells) המפרישים ריר המגן על דפנות הקיבה מפני החומציות.
תאי G המפרישים את ההורמון גסטרין, המופרש בזמן אכילת חלבונים ומביא להפרשת פפסינוגן, וחומצה מלחית בקיבה.
תאי מאסט (Mast cells) המפרישים היסטמין (פעילות היסטמין גורמת להרחבת כלי דם ולכיווץ שריר חלק)Heparin , ( נוגד קרישה).
התאים הפריאטליים הם האחראיים להפרשת החומצה המלחית בקיבה, הגורמים המשפיעים על הפרשת החומצה בקיבה הם עצב הואגוס, הורמון גסטרין, אנטרואוקסין, היסטמין ומזון חלבוני.
השלב המוחי של הפרשת החומצה
בשלב זה הגירוי עובר דרך הואגוס בעקבות גירוי של ריח, מראה או טעם. בעקבות גירוי זה מפריש הואגוס אצטילכולין, המגרה:
רירית הפונדוס ואת גוף הקיבה, בתגובה רירית הקיבה תפריש חומצה מהתאים הפריאטליים ופפסינוגן מתאי צ'יף.
רירית האנטרום תפריש הורמון גסטרין, המגרה אף הוא את התאים הפריאטלים להפרשת חומצה ופפסינוגן.
רפלקס נוסף הנוצר כאשר מזון נדחף דרך האנטרום לקיבה מגרה את הואגוס, והנ"ל מפריש אצטילכולין נוסף לגוף הקיבה.
השלב הקיבתי של הפרשת החומצה
שלב זה מושפע ממגע ישיר ומתיחת רירית הקיבה על ידי המזון, אלה גורמים להפרשת גסטרין ואצטילכולין הללו מגרים את התאים הפריאטלים להפרשת חומצה ופפסינוגן.
קיים מנגנון של משוב שלילי —הגסטרין מופרש בהתאם לרמת החומצה בקיבה, כאשר ה-pH יורד לפחות מ-3.5, פוחתת הפרשת הגסטרין. כאשר ערך ה-pH נמוך מ-1.5 אין כלל הפרשת גסטרין.
כ-80% מה-G בדם נוצר באנטרום של הקיבה , כ-10% מסך נוצרים בטרסריון.
מנגנונים לגירוי הפרשת גסטרין:
גירוי ישיר מכני על-ידי תוכן הקיבה או המעי.
גירוי כימי לדוגמה, חלבונים, אלכוהול וחומצות אמינו מגרים את מערכת העיכול להפרשת G.
גירוי מכני התרחבות מכנית של האנטרום או קרקעית הקיבה.
גירוי עצב וגוס ישיר על תאי ה-G
גירוי של כימי דרך הדם, או בסינפסות. אצטילכולין, Epinephrine, Norepinephrine וסידן מגבירים הפרשת גסטרין.
תפקידי הגסטרין:
1. מגרה את הקיבה להפרשת יתר של פפסין וחומצה.
2. מגרה את הקיבה והמעי לתנועתיות יתר.
3. מגרה את הלבלב להפרשה.
4. מגביר את טונוס הסוגר התחתון של הוושט וגורם להרפית שוער הקיבה.
ההיסטמין (Histamine) מגרה חלש יותר מהגסטרין להפרשת חומצה בקיבה. ההיסטמין נוצר בתאי מאסט של רירית הקיבה ומבוקר על-ידי הואגוסים.
הריר מופרש על-ידי תאי הצ'יף בעיקר באנטרום של הקיבה, ומהווה מנגנון ההגנה של הרירית מפני החומצה והפפסין.
הפרשת הריר מושפעת מ:
ה-pH של הקיבה, במיוחד באנטרום. ככל שה-pH נמוך יותר, נוצר יותר ריר.
הואגוס והמערכת הסימפתטית משפיעים על כמות הריר הנוצר.
סרוטונין מגביר את הפרשת הריר.
הורמון הפאראתירואיד מגביר את הפרשת הריר
קיבה ריקה מכילה כ-50 סמ"ק נוזל, היא יכולה להתרחב עד 1,500 סמ"ק בלא יצירת מתח על הדופן, במצב מנוחה כשהקיבה ריקה, יש התכווצויות, אחת ל-20-15 דקות. כשמזון נכנס לקיבה, קצב ההתכווצויות עולה ומגיע לאחת ל4 דקות.
ההתכווצות של הקיבה נובעת מגירוי עצבי בדופן הקיבה ומבוקרת על-ידי ה-pH . pH חומצי מקטין את גלי ניע הקיבה, נוזלים חמים מקטינים את קצב ניע הקיבה ואת התרוקנותה.
קיבה 3-6 שעות
מעי דק 6 שעות
מעי גס 6-12 שעות
Place your Text Here
Place your Text Here
Place your Text Here
Place your Text Here